<h1>ארחות חיים הלכ' תענית סימן ט'</h1>
<h2>דף יב.</h2>
כתב הר"פ ז"ל הרבה בני אדם נוהגין לאכול בתענית מיד ששקעה חמה קודם צאת הככבים ונראה כדבריהם מהא דאמרי' כל תענית שלא שקעה עליו חמה אינו תענית שקעה מותר מיהו בתוספות הר' אלחנן פי' פוק חזי מה עמא דבר שנהגו להתענות עד צאת הככבים אפי' בתענית יחיד והא דאמרי' שלא שקעה עליו חמה ר"ל גמר שקיעתה דהיינו צאת הככבים גם רבינו אלחנן פי' פוק חזי מה עמא דבר ואין לסור מן המנהג ומספקא לא נפיק ליה עד שיהיה ודאי לילה ע"כ וכן פסק הר"ש ז"ל.
<h2>דף יב:</h2>
כתב הר"י מקור' ז"ל אדם שהתענה בשבת צריך להתענות למחרתו כדי שיתכפר לו מה שהתענה ויפה תענית לחלום כאש בנעורת ובו ביום ואפי' בשבת. וכתב הרשב"א ז"ל לאו חיובא הוא להתענות למחרתו אלא הראוי לעשות כן ואפשר לו אכל מי שאי אפשר לו או שהוא תשש כחו יכול הוא להתעכב עד יום אחר וישב תענית על תעניתו ע"כ. וכ"כ הרמב"ם ז"ל וז"ל ומתענה יום אחר על שביטל עונג שבת ע"כ. אז"ל כל היושב בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של ע' שנה וביאר הריא"ף ז"ל מפרשי לה רבנן בתענית חלום דתענית אחרת אסור בשבת. וכן פירשה ר' האי גאון ז"ל ורוב המפרשי' וכן היא במדרש תלים וי"מ אותה בשבת שבין ר"ה ליה"כ וחוזרין ונפרעין ממנו דין עונג שב' מאי תקנתיה ליתיב תעניתא על תעניתא.
